קביים באפריקה - טקסיות ומיסטיקה

למי שנראה לו שכמו הגלגל, גם הקביים הומצאו על ידי האדם הלבן… יש לי חדשות מרעישות!

קביים, מסתבר, נמצאים עמוק בלב התרבויות האפריקאיות. גם אצלם הם אלמנט של אמנות תיאטרלית, אך יש להם שם גם מימד נוסף, מאגי, מיסטי …

שמי מעיין בראון, ואני עובדת בגובהטרון כבר 3 שנים, הולכת על קביים, מלהטטת ומקפלת בלוני צורות.

3 חודשים חייתי בסנצ'ו, כפר קטן בקמרון שבמערב אפריקה, במסגרת משלחת התנדבותית של אוניברסיטת בן גוריון, יחד עם עוד 6 חבר'ה. לימדנו בתיכון המקומי, הפעלנו את הילדים אחר הצהריים, העשרנו את הקהילה במגוון פרויקטים ופעילויות והועשרנו בשפע התרבותי ובשמחת החיים הנפלאים שבמקום. זו הייתה חוויה בלתי נתפסת שהעניקה לכולנו המון, אישית וכקבוצה. בתנאים הדלים שבהם חיינו, גילינו ולמדנו המון על השוני ועל הדמיון בין חיינו בארץ לחייהם שם. מידת הדמיון שגילינו הייתה רבה באופן מפתיע והוכיחה לנו פעם נוספת שעל אף השוני הנראה לעין, הפער הכלכלי ומרחב האפשרויות, בבסיס, בני-אדם הם בני-אדם.

במהלך שהותנו שם זכינו להיות נוכחים במספר טקסים שבטיים. אתם יכולים לדמיין את גודל הפתעתי כשגיליתי שגולת הכותרת היא הולכי קביים! כן, כן, ממש כמוני, ממש כמו בגובהטרון.

בתרבות שבט ה- Mbo (השבט הדומיננטי באזור שבו חיינו), יש מקום חשוב ומשמעותי לטקסי ה"ג'וג'ו", הכינוי המקומי לכשפים ולמאגיה. טקסי הג'וג'ו מהווים את השיא בחגיגות מסורתיות, כמו נישואים, לוויות וחגיגות שבטיות שונות. בטקסים ניתן לראות אנשים הלבושים בתלבושות שבטיות ובתחפושות ביזאריות, לעתים אף מעט מפחידות, עם מסכות ואביזרים שונים, רוקדים וקופצים לצלילי התיפוף והנגינה וכולם רוקדים ומריעים להם. קיימות מגוון דמויות ג'וג'ו, אך הנערצת ביותר שם היא דמותו של הולך הקביים. לבוש במיטב העלים, הצבעים והקישוטים הטבעיים שיש בכפר, הוא צועד, ענק ומרשים, כשכולם סביבו צוהלים ומריעים, מתפעלים מיכולתו המיסטית לצעוד על 2 מוטות מעץ. מבחינתם, מסוגלות שכזו גובלת בקסם, כישוף… ומהווה הבעת תודה גדולה והערכה לאלים.

בעודי עומדת מולם, נפעמת ונרגשת מהגילוי, מנסה להגניב איזה צילום או שניים, שאוכל להוכיח בארץ שכל זה באמת קרה, חשתי גאווה מסוימת על המכנה המשותף שלי ושלהם…

ואז מחשבה מדהימה חלפה במוחי. ייתכן שלו נולדתי גם אני כאן בסנצ'ו, כילדה אפריקאית, עדיין הייתי מעבירה כיום את ימיי בהליכה על קביים, משמחת ילדים ואנשים רבים.

לפני שנסעתי, עבדתי עד הרגע האחרון… עליתי על הקביים, לבושה ומאופרת, לשמח ולהצחיק ילדים באירועים שונים וססגוניים. פתאום הייתי אורחת באירוע שכזה, ססגוני לא פחות, שמח ורועש, מלא חיים, שירים וריקודים. שוב המחשבה על כמה שאנחנו דומים העלתה חיוך על שפתיי…