בר המצווה של אמיתי
בר המצווה של אמיתי
מהרגע הראשון בו דיברתי עם ריקי, אמא של אמיתי, ידעתי שלא רק שהגובהטרון יגיעו לחגוג איתו, אלא שאני בעצמי אגיע להופיע שם בחגיגת בר המצוה שלו. אף על פי שהיא תהיה בחנוכה, בשיאם של אירועים – חגיגות, הופעות אש,קבלות פנים ופסטיגלים.
הקליק נוצר כבר בשיחה הראשונה. ריקי סיפרה על אמיתי. על היותו ילד חמוד, רגיש, מיוחד, ו…אוטיסט. אמיתי סבל מאי אספקת חמצן למוח בשעת הלידה. הרופאים נתנו לו סיכויים מעטים לחיות כבר משעתו הראשונה. "זה ייקח שעות…" הם אמרו. כשאמיתי סרב להיכנע נתנו לו ימים, אחר כך חודשים, אח"כ שנים ולבסוף הבינו שהוא כאן כדי להישאר. נכון, עם לא מעט קשיים, אך עם המון נחישות, רצון ותמיכה אוהבת של ההורים, אמיתי גדל והפך להיות נער מקסים וחייכן, והנה הוא כבר נער בר מצווה.
ריקי סמכה עליי ונתנה לי את החופש האומנותי לעשות כל שבידי כדי שיהיה שמח בחגיגה, ושאמיתי והאורחים ייהנו מחגיגה מיוחדת ושונה, כזאת שיזכרו עוד זמן רב.
יום בר המצוה הגיע. עם לא מעט חששות (ופקקים..) נסענו לנתיבות. התחלנו את האירוע בקבלת הפנים, בשתי דמויות קביים מרהיבות של אדון וגברת. כשאמיתי ראה אותנו, וחיוך ענק התפשט על פניו, הבנו שאנחנו הדבר הנכון במקום הנכון. האורחים נכנסו לאיטם. משפחה, חברים, רופאים של אמיתי, כולם בשמחה גדולה ובאווירה חגיגית.
את הדלקת הנרות והברכה של ריקי, האימא, שמענו בחצי אוזן תוך החלפת התלבושות, אך כשאמיתי עלה לברך, האולם כולו עמד מלכת, וגם אנחנו עצרנו נשמתנו. לאט לאט, בהתרגשות אך בנחישות, מילה אחר מילה הודה אמיתי לאורחים, ברך אותם לחג, ולא הותיר עין אחת יבשה. גם את שלנו.
במהלך הריקודים פתחנו בפעילות להטוטנית. אני הסתובבתי בין האורחים עם כדורי ג'אגלינג מוארים ומחליפי צבעים כראוי לחג החנוכה. נרקיס פתחה את סדנת הלהטוטנות ומהר מאוד התמלאה הרחבה במגוון הכלים הצבעוניים. המסיבה הייתה בשיאה. המבוגרים רקדו, הילדים שיחקו, החגיגה הייתה מושלמת.
עם בוא הקינוחים התעייף אמיתי, וביקש ללכת. ריקי, שהייתה מוכנה לכך, לקחה אותו הביתה. אנחנו נשארנו לחגוג עם האורחים. קינחנו כשאני מסתובב בין השולחנות ובין האורחים עם כדורי קריסטל שקופים, בעוד נרקיס מהממת אותם עם בועות סבון ענקיות שהותירו את האורחים פעורי פה.
סיימנו את הערב מרוגשים ונפעמים. נפרדנו מריקי ושאר האורחים בחיבוקים ונשיקות. היא הודתה לנו על הערב המהמם, ואנחנו הודינו לה על ההזדמנות שניתנה לנו לקחת חלק בחגיגת בר המצווה המרגשת הזאת.
כמי שראה מאות מסיבות בר מצווה, ברית/ה וחתונה, נדירים המקרים שאני מצליח להתרגש כל כך באירוע, ולקחת את זה באופן אישי. מסוג האירועים שמזכירים לי למה אני כל כך אוהב את מה שאני עושה, ואיזה כיף שאפשר להיות מופתע וליהנות גם באירוע המי יודע כמה…
תודה לך אמיתי, תמשיך להיות ילד מקסים, אשמח לבוא לחגוג איתך גם בחתונה שלך, אינשאללה…
אורי ארבל, גובהטרון
דצמבר 2010
Written by govatron
